עשרה חודשים של בדידות ושיברון לב !/ אילנה גבאי (אישתו)
עשרה חודשים קשים של מורדות תלולות ,דרך עפר סלולה באבנים כבדות,עד שאני מרימה אחת נופלות שניים כך אני מרגישה בילעדך חסרונך מורגש בכל פינה בחיינו.ןאתה יעקב שלי היית אבן הפינה של כולנו עמוד התווך,החודש היה הקשה ביותר,12 באוגוסט יום נישאין שלנו 37 שנים .אוי יקר שלי כמה כאב וחוסר הירגשתי בילעדך . והינה מגיע 25 לחודש יום שאמור ליהיות שמח יום הולדת ללילוש כמה חסר לה הטלפון שלך הברכה כמו שרק אתה יודע לברך. מחר הראשון בספטמבר אני חוזרת לעבודה, הילדים לבית הספר. מתן וסהר עולים לכיתה -ה ,לילוש ל-ג ,עידו-לגן ,ליאן לפעוטון, ואושרי היית מאמין הולך לגן,הימים הראשונים קשים גם לו וגם לקרן ואבי אבל בעזרת השם בסוף הכל יסתדר,ממך יקר שלי אני מבקשת שמור על כולם ברך אותם מלמעלה כמו שאתה יודע! ! ! ובישבילי אני מבקשת חיזוק קטן וחיבוק גדול.בא אלי אהוב שלי וספר לי שטוב לך רק שארגע קצת הרי אתה יודע כמה היתי דואגת לך לכן אין לי מנוח וכח.תהיה מנוחתך גן עדן ונישמתך בצרור החיים לעד אמן .אוהבת אותך מתגעגעת אליך ולא שוכחת שלך לעולם ועד אילנה.
אבא אבא.........../ קרן
הימים עוברים וכבר עשרה חודשים אנו חיים אם המציאות האכזרית, דיי לפעמים כבר אין כוח להמשיך, בפעם לפני האחרונה שהתראנו,אמרת לי קרן ,יש לי שתי חלומות אחד כבר הגשמתי נישאר החלום השני ואז אני מאושר..אבא שלי.. . . . .לא עובר יום שאני לא חושבת על הדרך בה הלכת מאיתנו, אפילו לא שמעת את כל מה שרצתי לומר לך..אנשים שואלים נו מה קורה?? אז מה אני אענה להם אבא? הזמן לא מרפא ולא ירפא,הותרת חלל שאף אחד לא ימלא, אני אוהבת אותך, חושבת עליך, אבא תן לי סימן קטנטן..לנצח נצחים אוהב, א ז כ ו ר,תהא מנוחתך גן עדן כי זה מקומם של מלאכים...תהא נישמתך צרורה בצרור החיים,אמן,שלך לעד קרן.
תשעה חודשים ארוכים ומייגעים בלעדך/ אילנה גבאי ([אישתו])
הנה עבר עוד חודש, וזה אולי החודש הקשה ביותר מאז שאתה לא איתי.ימי הולדת אחד אחרי השני ואתה לא פה וכל-כך חסר לי ולכולם, נישמתי היתרוקנה מתוכן, הבית ריק, החנות המיותמת,ואני לא מוצאת את עצמי בלעדך.את הכאוס שאני מרגישה רק אתה יודע. המחשבה על הדרך בה הלכת סתם כך,משום הזנחה של רופאים,לו היו מטפלים בך בזמן יכולת ליהיות איתו עצם המחשבה מוציאה אותי מדעתי ולא נותנת לי מנוח. אתה אהובי תעשה איתם את החשבון למעלה, ואני מפה אעשה את מה שאפשר להביא אותם לדין.בינתים יעבור עוד חודש קשה ואני אשוב ואכתוב ואספר לך כמו תמיד.שמור נא יקירי על כולם !!!! אוהבת ומתגעגעת אליך אין סוף...................................שלך אילנה. תהה מנוחתך גן עדן אמן...
למה דוקא לנו/ מורין משיח גבאי (בת)
למה דוקא לנו אבא למה?אני עוברת על התמונות, על כל האירועים שלנו יחד,על האירוע האחרון אם התמונה שכולנו עומדים מאושרים יחד, כל-כך שמחנו שסוף סוף הצלחנו לאחד את כל הילדים לתמונה משפחתית גדולה ומי ידע שזו תהיה התמונה האחרונה... אתה ראש השבט מקומך איתנו תמיד, איך אפשר לחיות בלעדיך אבא? איך? אתה החצי השני של אמא והחצי השני בחיים שלנו, והחצי הזה עכשו כל-כל חסר, כולם אומרים החיים חזקים וצריך להמשיך אבל לא יודעים עד כמה זה קשה, כל מה שבנינו יחד, כל החלומות שהיו לנו כמשפחה נגוזו שאתה הלכת, אנחנו עכשו משפחה מלוכדת אבל כואבת וככל שהזמן עובר אני מבינה שזה הולך ונהיה יותר קשה.קשה להסביר לעידו הקטן שרוצה לדבר עם סבא בטלפון שאתה בשמיים, הוא חושב שאתה ישן...מסתכל על התמונות ורוצה לדבר עם סבא בטלפון, וזה כואב כל-כך. קשה מנשוא הבכי של לי לפעמים שהיא מתגעגעת ונזכרת איך היית קורא לה "לולי" ודואג לה כל-כך, היא היתה מתקשרת אליך בצהרים לחנות אחרי בית ספר ומעירה אותך רק בכדי לדבר עם סבא, את כל הפתקים שפתאום אני מוצאת שכתוב "אני מתגעגעת אליך סבא ואוהבת אותך מאד". ומתן שמפנים את הכל בפנים וקשה לו לדבר אליך, פתאום הוא נהיה בוגר יותר, רציני יותר, קשה לו הכאב הזה וקשה לו לדבר על זה. ואני שלא יודעת מה יהיה...מפחדת שיגיעו תאריכים מסויימים, דאגה בלתי פוסקת לכולם, כאילו שהשארת לי את הדאגה במקומך. הרי אתה היית דואג לנו כל הזמן, ואנחנו ראינו זאת כמובן מאליו. אז עכשו הדאגה העיקרית שלי שטוב לך אבא, זה הכי חשוב לי שרק יהיה לך טוב בעולם שבו אתה נימצא, אני אבוא תמיד אליך לספר לך, לבכות איתך, להיות איתך...אוהבת אותך אבאל'ה.
לפעמים שאני מבינה שלא אראה אותך לעולם בא לי לצעוק לשמים..........למה עכשיו??? למי אני אקנה חולצות? תמיד קלעתי על הטעם שלך.. למי אני אביא כל מיני מתוקים? תמיד רצתי לפנק אותך, אושרי שלך עוד מעט בן שנתים... אני יודעת שחיכת ליום הזה...זה יכל להיות אחד הימים הכי שמחים שלי,. אבל בליבי אין כבר שימחה, אבא,ל ע ד א ו ה ב א ו ת ך. אלוהים,שמור למעלה על אבא שלי אוהבת מתגעגעת לנצח שלך קרן.
שמונה חודשים קשים בילעדך 24.06.08/ אילנה גבאי (אישתו)לקריאה
שמונה חודשים קשים בילעדך 24.06.08/ אילנה גבאי
שמונה חודשים קשים מנשוא עברו ואני יקירי עדין לא מקבלת את אובדנך,קשה לי בילעדך הגעגועים אליך קורעים את ליבי , אני מסתכלת על התמונות שלך מחייך עם גומות החן העמוקות בתוך לחייך ורוצה לנשק אותך ולספר לך כל-כך הרבה דברים.אני פשוט לא מיסתדרת עם עצמי למרות הזמן שעבר זה רק הולך ונעשה קשה יותר,אפילו לטיילת לחוף הים שזה מרחק של צעד מהבית אני לא יכולה ללכת, כל-כך הרבה זיכרונות.הים שאהבת לרדת לטיילת לטייל לאורך החוף,או סתם לשבת בבית קפה, או על ספסל מול הים רק לשבת להיסתכל ולהירגע.כמה אתה חסר לי נישמתי כל -כך הרבה דברים עשינו ביחד. יעקב שלי באוגוסט יש אזכרה לאבא שלי 28 שנים כל שנה נסענו לזכרון נאספים כל המשפחה, ועכשיו איך אסע בילעדך ?נשמה טהורה שלי שמור לי על הבנות,הנכדים ,הנכדות,החתנים, ועל כל היקרים לך ואם אפשר גם על עצמך בגן עדן מנוחתך אהובי. מתגעגעת אליך אוהבת אותך לעולמי עד . שלך אילנה...............
אבא אהוב שלי../ קרן
אני יושבת עכשיו כמו מדי יום,עוברת על כל התמונות שלך,בוחנת כל תמונה ותמונה ,ומרגישה איך הלב עוד שניה מתפוצץ,ואז אני שוב משחזרת את אותו היום הנורא מכל שראיתי אותך בפעם האחרונה..כבר לא חי,אני זוכרת את פניך כל כך רצתי שתתעורר למעני,החזקתי לך את היד בפעם האחרונה,בפעם האחרונה לטפתי אותך,וכאילו הרגשת,אבא............קשה לי בלעדיך,קשה לי שאמא לבד..קשה לי שכבר לא תהיה באף חג או יום הולדת, קשה לי לראות את אושרי מיסתכל בתמונה ומנשק אותך ואתה לא פה לראות את זה,קשה לי להיות בגינה ליד הבית ולראות ילד קורא לסבא שלו,ואתה אבא,אתה יקר שלי שתמיד קודם כולם, ובסוף אתה,בכל דבר ודבר,יש חיים לפני שהלכת,ויש את החיים אחרי,תמיד אחשוב עליך,ואוהב אותך,תמיד אבא,תמיד .תהא מנוחתך גן עדן,אמן.קרן.
עדיין לא מאמינה/ מורין משיח גבאי
אבא יקר, אני באה אליך כל יום שישי מדברת איתך ועדיין לא מאמינה שאתה שם למטה, אני שואלת את עצמי מה עשינו לא בסדר, מה גרם לאלוהים שם למעלה לקחת אותך מאיתנו דווקא שהכל התחיל להסתדר כל כך טוב. למה עכשו שיש לנו כך כך הרבה להחזיר לך, דוקא עכשו שהיית לך ההזדמנות לקצור את כל הפירות... החיים שלנו לעולם לא היו כמו שהיו אנחנו חיות בצל שלך אבא, ואתה בנשמתנו כל שניה, ואנחנו לעולם לא נרפה ממך אנחנו נבוא כל שבוע וראש חודש ונספר לך הכל. אבא שלי אני כותבת לך וכאילו משהו נתן לי אגרוף בבטן, הכאב הוא כל כך גדול שאי אפשר להעביר אותו במילים, הידיעה הזאת שאני לא אוכל לראות אותך לעולם פשוט לא הגיוני לי , אני לא אקבל זאת לעולם. החודשים עוברים והזמן פשוט איבד משמעות עוד יום עוד שבוע עוד חודש, אני רק מחכה ליום שישי בבוקר לבקר אותך. מתגעגעת אליך אבאל'ה, אומרים שאתה נימצא במקום שהוא כולו טוב, אני נורא רוצה להאמין שאתה שם וטוב לך, כי זה מה שנישאר לנו.
שיבעה חודשים בילעדך 08 .05 .24/ אילנה גבאי
עוד חודש עבר השביעי במספר של עצב וגעגועים אין סופיים. אני רוצה לספר לך על הנכדים שלנו המקסימים ,מתן וסהר הגדולים כמו בכל פעם שהינו ניפגשים ניצמדים לסבתא ומודדים לאן היגיעו אם הראש ,אז הם כבר כמעט בגובה שלי יעקב. לילוש שלנו שכל כך אהבת גברת קטנה ומקסימה כמו תמיד . אחר כך עידודי המקסים שאי אפשר לעמוד בפניו איך שהוא מדבר,כששואלים אותו איך עושה סבא הוא מקמץ את היד נושף ואומר תאאך ממש כמו שסבא עושה לכולם! ואחריו אושרי המקסים שזכית לראות עד גיל שנה וקצת איך הוא מתחיל לדבר כל כך יפה אבל את המילה סבא הוא למד ,כששואלים אותו איפה סבא הוא רץ לתמונה שלך מראה עם האצבע ומנשק אותה אני מקווה שאתה רואה ומרגיש את אהבתם אליך הם לא שוכחים איזה סבא היית! וליאן הקטנה כרגע... והיפה זו שהאירה לך את החנות כמו הירח. אוי יעקב כמה כואב לי שאתה לא איתנו פיזית כדי ליראות את כל היופי הזה.יעקב שלי בעזרת השם ובעזרתך מלמעלה שמור על כל אלה ועל הבנות הנהדרות שלנו ועל החתנים שהם כמו בניי ,כולם ככולם דואגים לי כמו שאתה דאגת לי .שמור על המשפחות שלנו , על החברים שלא שוכחים אותך תמיד מתקשרים לישאול לשלומי ,ואם זה אפשרי שמור על עצמך אני כל כך דואגת לך כמו תמיד.אני שכל כך מתגעגעת אליך כניראה הפצע שניפער בליבי לא יגליד לעולם עד שניפגש שוב ,תודה לך אהובי שהיית איתי ושלי זכרך לא ימוש מליבי לעד אוהבת אותך אוהבת אוהבת נישמתי הטהורה שלך תמיד אילנה.
געגועים אל אדם יקר/ הילה חמו (אחינית של אילנה אשתו של יעקב)לקריאה
געגועים אל אדם יקר/ הילה חמו
יעקב היקר - עברה חצי שנה והלכת מאיתנו בטרם עת השארת בבית אישה מדהימה עם לב שבור ושלוש בנות מקסימות ומיוחדות . לאילנה - דודה יקרה קבלי תנחומיי ושלעולם לא תדעי עוד צער שתמיד תחייכי גם אם יעקב לא כאן עוד, מי ייתן ושתמצאי נחמה. הלוואי ויכולנו להחזיר את הגלגל לאחור ויעקב שלנו היה עוד בין החיים מאושר בקרבתכם , אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ותמיד תדעי שאני כאן לצידכם בטוב וברע גם אם אני רחוקה אתם תמיד במחשבותיי אני אוהבת אותך מאוד ומבקשת ממך שתהיי חזקה כי יעקב שלנו שומר עליכם מלמעלה ומחייך אליכם שם במרומים. ולבנות המקסימות שלך - מורין איילת וקרן קבלו את תנחומיי ואני מאחלת לכם שתמיד תתחזקו ושתהיו מאושרות לנצח שתדעו רק אושר וטוב בחיים ושוב אני כאן במרחק נסיעה מתגעגעת מאוד וחושבת אליכם המון גם אם אני רחוקה אני כאן איתכם אוהבת מאוד יעקב היקר הגעגוע אליך רק מתחזק מפעם לפעם אני אוהבת אותך ותמיד תהיה חרוט בליבי עד סוף ימיי ת.נ צ ב ה אמן שלכם הילה חמו ן
יעקב דודי היקר/ שלמה ילוז
אני שואל את עצמי:למה הלכת בטרם עת?למה?חבל שאתה לא רואה את בנותייך האהובות עלייך,ואישתך היקרה כמה שעצוב להן,כמה שקשה להן בלעדייך.הן כל כך זקוקות לך,חבל שלא זכית לראות את נכדיך המקסימים גודלים.וחבל שלא זכית לראות את המשפחה שלנו מתרחבת וגם חבל שלא זכית לראות את האחיינים שלי, שתדע לך יעקב שאתה תמיד תישאר בליבי לנצח.תמיד אזכור אותך רק בטוב.יעקב,אני מתגעגע ליד הלוחצת שלך,יעקב,אני מתגעגע אלייך מאוד.יעקב,כאשר אני כותב כאן אלייך אני מלא רגשות של עצב וצער ושואל,למה הלכת? ממש כואב לי הלב על אילנה,מורין,איילת וקרן,על הכאב עמוק שלכן,לא מגיע לכן כזה דבר.אני מאחל לכן שיהיה לכן טוב בחיים ותישמרו על עצמכן ותהיו חזקות ותנוחמו מן השמים.אני אוהב אותכן.שלא תדעו עוד צער כזה.אני כותב את זה בכאב לב,בעצב,בדמעות,קשה לי. ת.נ.צ.ב.ה-יעקב גבאי ז"ל היקר לי. שלמה ילוז הבן של אלי
[הספד שניקרא בבת העלמין יום שני 29 אוקטובר 2007 בס"ד/ דויד גבאי (אח)לקריאה
[הספד שניקרא בבת העלמין יום שני 29 אוקטובר 2007 בס"ד/ דויד גבאי
יעקב הבן,הבעל,האב,הסב,והאח.
נפרדנו ממך באופן כל כך מפתיע ולא צפוי לפני שבוע,דוקא כשהתחלת להנות מהחיים ולראות נחת מהמישפחה המפוארת שהשארת.
כל חייך עבדת קשה ודאגת למשפחה.כבר בהיותך ילד שלחת את עצמך למכור סברסים ולחזור הביתה כשכפות ידך זבות דם ומלאות קוצים וכל זה בעבור מעט כסף שהיה כל כך חשובבמצוקות של התקופה ההיא.אחרכך הלכת לעבוד בעבודה פיזית שדרשה הרבה כוח ועוד יותר הרבה נידודי שינה מתמשכים בשל כאבי תופת בעינים מההלחמות שבצעת במהלך היום.
עם כל התלאות של התקופה ההיא ,מצאת הרבה אושר במיפגשים עם חברים. החברים היו תמיד ערך בילתי רגיל לגביך לאורך כל חייך.
כאשר עברנו לרמת גן בשנת 1960,לא היית מוכן לותר עליהם ורכשת קטנוע כדי לשמור על קשר רצוף והדוק איתם.אני כילד הייתי שמח כאשר הרכבת אותי על הקטנוע בכלל אתה לקחת אותי לבריכה בפעם הראשונה בחיים.ראתי אותך קופץ מהמקפצה והשילוב של אח ספורטיבי שחקן כדור רגל בקבוצה שהצמיחה שחקן בנבחרת ישראל מלאה אותי גאוה והוסיפה לי נקודות בין חברים.
בראשית שנות השבעים הכרת את אילנה ומאז אתם נשואים. הקמתם מישפחה לתפארת,שלש בנות קשורות,שלושה חתנים אוהבים,ושישה נכדים יפיפים שהיית כה גאה בהם. כשבוע לפני פטירתך סיפרת לאמא שאילת באה לבקר עם הנכדה החדשה בחנות ושהיא האירה כמו ירח.
וכשמדובר באמא,הרי כל האמהות בעולם יכולות רק לקנא ביחס הכבוד,באהבה בחרדה לשלומה ובנשיקות שהרעפת על מצחה,במפגשים שלנו אצל אמא במוצאי השבת תמיד התעקשת להכין את התה לאחים ולאחיות, כאשר לפני כן אתה דואג לקנות את הבגליי החם והפריך. המפגשים הללו לוו תמיד בויכוחים,פוליטים עם זוית ראיה יחודית שלך.במפגשים הללו מעולם לא התלוננת על קשיים שאולי היו,להיפך,תמיד הדגשת שאם יש בית ובו מיטה לישון,ואם יש אוכל לאכול אז תודה לאל מאה פעם.אתה מאוד תחסר לנו במפגשים אלה,אם ביכלל נוכל לקימם בלעדיך.
היתה לך גאווה וסירבת לעזרה בתקופות לא קלות שכל אחד מאיתנו עובר,שנאת עוולות מכל הסוגים. היית מוכן לחפות על חבר עסקי,ובעבור זה ניפגעת כלכך קשה.
יעקוב אחי, חבל שאינך יכול לדעת כמה בני אדם המומים מהמישפחה וחברים באו להביע את השתתפותם בצער ואת תנחומיהם.חבל שאינך יכול לדעת כמה אנשים אוהבים אותך ומכבדים את זכרך,חבל שאינך יכול לדעת איזה ש ב ר הסתלקותך גורמת לכולנו . אבל אני רוצה לספר לך שאישתך אילנה שהיתה איתך ברגעיך האחרונים,יחד עם בנותך מורין אילת וקרן,ובני זוגם,עשו כל מאמץ לכבד אותך בשיבעה בכבוד שאתה כל כך ראוי לו.
האמא חנינא השבורה,האחיות והאחים האשה,הבנות החתנים וכל המלוווים כאן נפרדים ממך באהבה. כמקובל במסורת שלנו אנו מבקשים את הסליחה והמחילה ממך. אתה עכשיו בעולם שכולו טוב,אך אנו מוקריך מסרבים להשלים עם האבדה היקרה. יהי זכרך ברוך.
היום יום העצמאות, איזה חג עצוב וכואב איפה הינו שנה שעברה איפה אנחנו היום, שנה שעברה כלנו עשינו את הפיקניק הקבוע ואתה ממונה על המנגל כרגיל ולא נותן לאף אחד להתקרב, איך היית מאושר שכולנו יחד, שותה בירה מבסוט מהחיים. ומה היום אנחנו באבל אין סופי, כל ריח של מנגל מעלה בי זכרונות אני לא מסוגלת לראות או לאכול את כל המאכלים שאהבנו לאכול. איפה אתה אבא?מדוע אתה לא בא אליי אני מתגעגעת כל כך, כל כך רוצה לדעת שאתה בסדר, כל כך כואב בנשמה שאין לי מילים. אני מסתכלת על התמונות וקשה לי להאמין שכל זה קורה באמת, אני שומעת את הוידאו וזה כאילו שאתה פה. אבא שלי אני אוהבת אותך ומנשקת את התמונות שלך.מתגעגת כל כך...
אבאלה יקר, איך איפשר להיתרגל לחיים בלעדיך? איך איפשר ? אני מדמינת אותך מגיע מנסיעה ארוכה ופתאום רואה את כל הנכדים.. איך הם גדלו...אבא ההית שואל אותי תמיד נו מה אושרי עושה? נו מה חדש? הוא עושה כל כך הרבה דברים,שההית פשוט מישתגע עליו,אבא יקר שלי,אתה שעזרת לכל כך הרבה אנשים,ואף אחד לא יכל לעזור לך,,,אבא אני מבקשת מימך סליחה שלא הספקנו להיות איתך ברגעיך האחרונים,לעזור לך,כל החיים אחשוב מה עבר לך בראש? מה הרגשת אבא? חבל שבתקופה שהיתה הכי מאושרת לנו נילקחת מאיתנו ואיתך גם שימחת החיים שלנו.. אבא,תהיה חזק למעלה,בסוף כולנו ניפגש,אוהבת אותך עד סוף ימיי קרן.
שישה חודשים בילעדך 24.04.08/ אילנה גבאי (אישתו )לקריאה
שישה חודשים בילעדך 24.04.08/ אילנה גבאי
שוב עבר עוד חודש, חודשים של כאב אין סופי ולי יעקב הכאב הזה ילווה אותי כל חיי. השבוע היה "חג" פסח עצוב ומלא דמעות לי לבנות ולכל המשפחה,חסרונך ,דמותך הדומיננתית,החיוך והשימחה שלך שכל המישפחה ביחד .בילעדך זה לא יהיה אותו דבר. ים של דמעות בישתי עיני ליבי קורא לך אהובי שובה אלי, אנחנו רק מחכות שיעבור חודש ניסן שנוכל לבוא אילך יעקב שלי. ואני כל-כך מתגעגעת אליך אבל אני יודעת שכל דבר שאני עושה עובר דרכך,כך אני מרגישה כשאני מתיעצת איתך.תמשיך לחזק אותי מלמעלה מפני שרק אתה יודע באמת את אהבתי אליך.נישמתך צרורה בליבנו לעד. מ ת ג ע ג ע ת א ל י ך אהובי שלך אישתך לנצח
אי אפשר להאמין שעברה חצי שנה, הרי רק אתמול הכל קרה ועדיין כל כך קשה לקבל את רוע הגזרה. חצי שנה של כאב וגעגוע, חצי שנה של בכי, חצי שנה של חיפושים אחריך בכל מקום, חצי שנה של עייפות נפשית וחיפושים כל יום ביומו אחר כוח לקום בבוקר ולהמשיך. אבא יקר שלי, הרבה דברים לא נאמרו בינינו, הרבה דברים שלא הספקתי לשתף אותך והחיסרון הזה שלך בחיים שלי ילווה אותי עד סוף ימיי. יש הרבה דומה בינינו ואני גאה בכך בכל רגע ואני יודעת שאתה תהיה איתנו כל הזמן. אני חושבת עלייך המון ורואה את דמותך מולי כל הזמן, אני מריצה זכרונות במחשבותיי ללא הפסקה ומנסה להאחז ברגעים האחרונים שלנו יחד. אני אוהבת אותך אבא, מסרבת לקבל את העלמותך מחיי דואגת לך גם היום כמו שדאגתי לך תמיד. חצי שנה אתה לא פה וזה הרי קרה רק אתמול...
אבא אהוב/ קרן
במוצאי שבת הקרוב ניצטרך ליקרוא ' מה נישתנה הלילה הזה'..? ואכן אומר מה נישתנה בחיים שלנו?,אבא אהוב אין יום שאנו לא כואבים את העלמותך בחיינו,מה לא ההינו עושים נותנים? בשביל לשנות את הגזרה,ואני יודעת שאתה יודע את זה,אבא אהוב מה אוכל לבקש ממך,,כוחות כי אנחנו כל כך זקוקים להם,מתגעגעים אליך ........וכמו שחרוט על הקבר,'''''בשבילנו אתה כל העולם""".
חמישה חודשים בילעדך 24-3-08/ אילנה גבאי (אישתו)לקריאה
חמישה חודשים בילעדך 24-3-08/ אילנה גבאי
חמישה חודשים קשים בילעדך יקירי ואני עדין מסרבת להאמין שלא אראה אותך כאן לידי .כנראה שמי הכינרת לא יספיקו לדמעות .איך אפשר יעקב שלי לחגוג לנכדים שלנו ימי הולדת בלעדך?אין לנו שימחת חיים עצוב כל כך ,ןהסיוט הגדול ביותר זה שחג הפסח מיתקרב ואתה לא אתנו לו רק יכולתי ליפסוח על השבוע הזה ,אני ניזכרת שרצינו להחליף את פינת האוכל ולהוסיף עוד כסאות לנכדים המקסימים שלא זכית לראות אותם גדלים.ועכשו אין לי לא פינה ולא טעם לאוכל,אבל יעקב שלי תדע שאני משתדלת להמשיך את הדרך שטוינו ביחד 35שנים יפות.אבל הגעגועים, הגעגועים הגעגועים הגעגועים אליך בילתי אפשרים . אוהבת וזוכרת אותך בכל רגע שלך אילנה.
געגוע/ אילת בני
הגעגוע אליך הוא הרבה יותר מרגש אי אפשר להגדיר את הרגש אי אפשר להגדיר את הגעגוע זה רק כאב חד שמפלח את הלב שוב ושוב בידיעה שלעולם לא אראה את פניך לעולם לא אשמע את קולך החם והדואג לעולם שוב לא אזכה להגיד אבא ..ולשמוע מענה.. נישארו לי רק תמונות והרבה הרבה זכרונות על ימים שהיו ולא ישובו עוד... צער על דברים שלא הספקנו צער על נכדיך שיגדלו בלעדיך צער על אמא שעל פניה נוספו הרבה קמטים של כאב שמך מבורך בתפילותיי לעד.